לפרוש ולחיות בכבוד

בכל שנה, לכ- 80 אלף אנשים בישראל, יש תאריך ביומן בו הם יפרשו לפנסיה, אגב, מספר זה הולך ועולה מידי שנה בשנה.
כל פורש זקוק להכנסה חודשית קבועה לצורך מחייתו.

את הקצבה החודשית לאחר פרישה מעבודה מקבלים מהסכום אשר נצבר באפיקים הפנסיונים.
ציבור הפורשים מחפש פתרונות איכותיים בתחום של תכנון פרישה ומיסוי.

כאשר פורש אינו יודע במדויק מה מגיע לו, ולאלו זכויות הוא זכאי, הוא ישאיר אצלו פחות כסף ו"יתרום" אותו למס הכנסה.
תכנון פרישה ומיסוי יכול להגדיל את תזרים המוזמנים של הפורש.

יהיו פורשים אשר תקופת הפנסיה שלהם תהיה ארוכה יותר משנות עבודתם המצטברות, על כן, כל פורש צריך לחשוב ולגבש תוכנית כלכלית כיצד הוא יוכל להמשיך ולשמור על רמת חיים נאותה גם בגיל מאוחר יותר. החלטות כגון אלה צריכות להתקבל עם איש מקצוע אשר יתכנן זאת עבורך.

פדיון ימי חופשה – גיל הזכאות המינימלי לפדיון ימי מחלה הוא גיל 55, לכן במידה והנך פורש לפני גיל זה,
לא תוכל לפדות את ימי חופשתך בכסף.

בבואנו לתכנן את הפרישה, יש למפות את כל הנכסים הפיננסים, לרבות ביטוחים פנסיונים (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל והשתלמות) וכן אף השקעות נדל"ן במידה וישנם.
כמו כן יש לאסוף את כל נתוני העסקה והזכויות שצברת במקומות עבודה קודמים לפרישה וזאת על מנת לקבל את מלוא המידע ולהשתמש בו לצורך תכנון פרישה נכון וכן למזער את חבות המס.

פעמים רבות הפורש זקוק בנוסף לקצבה, גם לסכום הוני חד פעמי לכל סיבה כגון- השקעה בנכס,
עסק פרטי חדש, טיול, שינוי במגורים וכו…

במידה ויחליט הפורש, ניתן אף להפנות את הסכום ההוני למטרת הגדלת הקצבה החודשית.

ישנן מספר דרכים לצבירה או משיכה של סכום הוני בגיל הפרישה:

• חסכון נזיל באמצעות קרן השתלמות (מכשיר המהווה גם מקלט מס)
• קבלת פיצויי פיטורים ומענקים.
• היוון קצבאות.
• קופות גמל הוניות אשר נצברו לפני 2008.
• קופות גמל אשר נפתחו ע"פ תיקון 190.
• קופות גמל להשקעה (רלוונטי יותר לשנים הבאות היות ומוצר זה החל בשנת 2016)